אמנות על תוויות בירה – בעד ונגד

חברת בק'ס עורכת תחרות בביה"ס הגבוה לאמנות בלונדון מזה כמה שנים. הזוכים, בוגרים מוכשרים של אחד ממוסדות האמנות המכובדים בעולם, זוכים לכבוד (??) להופיע על תוויות בקבוקי הבירה של החברה, הנמכרים במליונים ברחבי העולם
האם מדובר בסינרגיה חיובית של מותג עם יצירה אמנותית או במסחור בזוי של אמנות שהיתה צריכה להיות עצמאית

השילוב בין אמנות ומותגים מקובל מאד.  המוסיקה העצמאית בארץ, למשל, מזמן מותגה ותויגה תחת מותגי רשתות קפה (אביב גפן, ארקדי דוכין) וסלולר (כוכב נולד, כפר המוזיקה של קוקה קולה בניצנים). זוהי מצד אחד הדילמה של כל עולם המותגים, המשווע לנקודות מגע חדשות ורלוונטיות עם הקהלים שלו ועולם האמנות, השקוע ביצירה אך מאבד מגע עם הציבור, בעידן של תקשורת חברתית דרך האינטרנט

אז מה עדיף, ליצור באי הבודד של האמנות הפלסטית ולהמתין בדרך הארוכה ורצופת האכזבות של ההכרה הציבורית או למכור (פשוטו כמשמעו) את היצירה שלך או נכון יותר, את דרכי התקשורת שלה עם הצופה והמאזין – למותג שירצה לדחוף אותך קדימה לא בגלל "אהבת האמנות" אלא בגלל מצוקת מחלקת השיווק

תכנים מסמינר שיווק דיגיטלי מהיום

שלום ותודה לכל המשתתפים בסמינר הבוקר. תודה למכון הייצוא שארגן את יום העיון, במסגרת בית הספר לסחר חוץ. היה לי לעונג להכיר את כולכם ואני מקוה שתשמרו על קשר. בימים הקרובים אעלה את כל ההרצאות שהועברו היום, עם דגשים ולינקים חשובים

אני מזמין את כולכם לקחת חלק בדיון, לשאול שאלות ולתרום לדיאלוג

כמובטח, לפניכם ההרצאה שפתחה את היום ונתנה כיוון כללי על הסטוריה של מיתוג ושיווק והשינוי העמוק שחל בשוק ב-10 השנים האחרונות

אחריה מופיעה ההרצאה השניה שלי בה הצגתי תרשים אחד, המכיל את כל תהליך השיווק והמיתוג הדיגטליים בשישה שלבים המזינים זה את זה

דפדפו במצגות – בכל שקף, יש את הלינק/ים המתאים/ים של התוכן, אותו ביקשם לראות, כדי לעבור לעמוד התוכן – הקליקו על התמונה בתוך השקף

ולבקשת הצופים – הנה לינק לקטע המעולה של שון פרנץ' על יחסים ו…נפיחות

אני מצרף גם את תבנית ההרצאה של מאור קפלנסקי על מיתוג אישי באינטרנט
והנה שוב כתובת הבלוג של מאור

פורנו 2.0 – האחות הגדולה עינה פקוחה

בספר 1984 של ג'ורג' אורוול משחק הגיבור הראשי עם המזל. סביבו נתפסים עוד ועוד "בוגדים" בסיוט מתמשך של חדירה לפרטיות ושלטון מוחלט של המנגנון על האתיקה הפרטית. לבסוף, תוך כדי מפגש אהבים לוהט בעליית-גג בטוה לכאורה, מגלה ווינסון סמית' כי שום דבר אינו בטוח ו"האח הגדול" פוקח עין בכל מקום. ב-2008 פרטיות היא סחורה וככזאת, היא נמכרת תמורת שירותים חינם, מהסוג ה"בשרני" ביותר. השבוע, באלגוריה לטרגדיה הספרותית ההיא, עלה לאויר אתר חדש, עם היצע קיצוני במיוחד בעולם השיווק הדיגיטלי: "השירות ללקוח חינם, תמורת הזכות לצלם אותו (ולשדר זאת ברשת). האתר מוחזק ע"י בית בושת בפראג בשם – האחות הגדולה. הסוחרים בשוק הבשר של הרשת מוכרים עכשיו גם את בשרו של הלקוח

תעשיית הפורנו באינטרנט היא המקור הגדול ביותר להכנסות ברשת. הסיבה לכך היא, כמובן, נושא לדיון בפני עצמו – על רשימת הקטגוריות עליהן מוכן אדם להוציא את כספו ועל הקשר בין העולם האמיתי לעולם הערכים של כל אחד מאיתנו. הפורנו, בכל אופן, היה תמיד האח החורג והעשיר של העולם המקוון. כשכמות האתרים ברשת נספרה באלפים בודדים בלבד, אי-שם בתחילת שנות ה-90, חלקם הגדול הציגו כבר את הסחורה ה"חמה" – ובתשלום. התעשייה הזאת צמחה למפלצת כלכלית שמכניסה מיליארדי דולרים בחודש. עם מליוני אתרים בכל נושא אפשרי – התחרות הפכה להיות אכזרית במיוחד

האתר שעלה השבוע מציג מודל ששובר את כל חוקי המשחק. הוא משמש כזרוע שיווקית של אחד מבתי הזונות הגדולים בפראג. את השירותים שלו הוא נותן בחינם. בתמורה מסכימים האורחים שיצלמו אותם עושים את מה שהם עושים עם בנות המקום וישדרו את הסרטים ברשת. עסקה פשוטה אבל מאד מרחיקת לכת. מנהל השיווק של המקום (יש דבר כזה) בחור בשום בורוביץ אומר שהקונספט כל כך מהפכני שכל השיווק נעשה דרך יחסי ציבור שנבעו מהבאזז. ערוץ טלויזיה מקומי הקדיש תוכנית מיוחדת לתופעה והלקוחות החלו להגיע. מחזור המכירות מרקיע שחקים – עם 15,000 עד 20,000 מבקרים ביום המשלמים 30 אירו לחודש כל אחד, האתר החדש מסתמן כהצלחה כלכלית מסחררת

כמה קוראים (וקוראות) ראשונים של הפוסט הזה ביקשו ממני לא לנקוט בקו של "פרשן שיווקי" נטול פניות, ולציין שכל המבנה הכלכלי העצום הזה יושב על תעשיית ניצול ומסחר בגופן של נשים. הנקודה נכונה. בעיון בכתבות שהתפרסמו מוזכר חלקן של "הבנות" כשולי – הן עובדות במשמרות של 12 שעות ואת זכותן לפרטיות הכיסוי העיתונאי לא כולל. החוזה נערך עם הלקוח ואוסר עליו ללבוש כיסוי פנים – חשיפת זהותו כאדם "מן הרחוב" עקרונית להצלחת המיזם כולו. הפנים של האשה ששוכבת עימו לא מעניינות אף אחד. אותם קוראים בקשו לא לכלול לינק לאתר. "כל אחד יוכל למצוא אותו אם רק יחפש" הם אמרו לי "אז תן להם לחפש". בסוף הסכמתי