You are currently browsing the tag archive for the 'אובאמה' tag.
אמריקה מללקת פצעים, מעצבת טקסים לאסון הגדול ביותר בתולדותיה. חברות ביטוח בכל העולם חוגגות על ביטוחי סיכונים ובממשל האמריקאי רוצים שתראו מה צריך לעשות ביום הדין! לא, לא צוואה.
בסרטון חדש והזוי במיוחד המשרד להגנת פנים האמריקאי משיק קמפיין חדש, המלווה את האתר התמוה ready.gov. כשהגל יתהפך לנו על הראש. כשיקרה הגרוע מכל ובלי כל הכנה – על כולנו להתכונן. למה? לא משנה. לטורנדו, לפיגוע המוני, לגל צונאמי, למלחמה גרעינית או ביולוגית לביקור של חמתך – לגרוע מכל. איך מתכונים? ובכן יש להכין תוכנית, ערכה לעזיבת הבית (מין צ'ימידן ענק ובו כל מה שאתה חושב שיעזור לך לבלות שבוע תחת נשורת גרעינית. לא כולל שמפו – השיער ינשור בכל מקרה) ולהתעדכן (תהא המשמעות של המילה "להתעדכן" אשר תהא). הסרטון מלווה אתר הזוי לא פחות ובו רשימות לשבועיים ציוד למשפחה אמריקאית ממוצעת (כלומר כזאת שחשבה שהממשל אמור לדאוג לה אבל מוצאת עצמה ברחוב) ואפילו אתר לילדים, עם משפחת נמרים שמסבירה לילדים מה זה פיגוע טרור ולמה חשוב להכין סוללות נוספות לפנס לפני רעידת אדמה.
כדאילקרוא את רשימת ההסברים לכל אסון המוני שאתם מעלים על הדעת, מין וויקיפדיה אפוקליפסית של עידן אובאמה.
הקמפיין כולו מדיף ריח של מבוכה ואבדן דרך. ככה נראה הממשל החזק והעשיר בעולם? אתם מצפים מהאזרח הקטן שיכין את עצמו לגרוע מכל כי, בעצם, אין לו על מי לסמוך, בטח לו על הנשיא בוושינגטון. הטון התמים של הקמפיין כולו, זה שמאמין שבאמת השטות הזאת תעזור למישהו כשהשמיים ייפלו, הוא מין חזרה לתקופת ההסברה של המלחמה הקרה: בסרטים תמימים ומםחידים נורא נתבקשו האזרחים לתפוס מחסה תחת שולחנות ולכסות את העיניים, במקרה של פצצה אטומית שנוחתת אצל השכן בדשא.
אז זהו שתכנון, ציוד וידע הם בדיוק תפקידו של הממשל ולא של האזרח הקטן ואם הממשל האמריקאי מכין ככה את האזרחים שלו – כולנו צריכים להתחיל לדאוג (או אולי להפסיק לדאוג ולעשות משהו טוב מחר – אכול ושתה כי מחר שואה גרעינית).
שוק הסרטים הויראליים-פוליטיים מעולם לא היה חם יותר מתקופת ה"פיינל" של הבחירות לבית הלבן
למרות השפע העצום של סרטים מהסוג הזה – כדאי לראות איך הופכים את המצב הכלכלי למנוף פוליטי – מזווית ריאלית ומאד מצחיקה. בניסיון להחיות את הקמפיין האלמותי של "באדוויזר" – וסאפ…עושים תומכי אובאמה בית ספר למצב הרוח האמריקאי העכשווי
עד כמה קרוב הדיכאון לשמחה? יותר ממה שחשבתם
עד כמה גרוע יכול להיות גרוע? כנראה שעוד קצת
כשנראה לכם שהגרוע מכל עוד לפנינו – שווה להציץ בוידאו הויראלי המצורף – אחד מהאחרונים בקמפיין של אובאמה
הסרטון כבר חצה את רף 2 מליון הצפיות
כשהמיתון דוהר – המוזות מתעוררות
האתרים של ברק אובאמה והילרי קלינטון משקפים לא רק את הערכים הפנימיים של הקמפיינים של כל אחד אלא כוחות הרבה יותר יסודיים במאבק על פני השיווק ברשת.
עמוד הבית של אובאמה מציג אותו עם מבט אל העתיד. הילרי מופיעה עם הגב אלינו, מול קהל אלפים באחת מעצרות הבחירות האחרונות שלה.
האתר של ברק אובאמה, נקי מאד, מעוצב בצבעים שקטים וקרירים שמשרים שלווה, מושקע בפרטים הקטנים כמו איכות האייקונים הקטנים שלו – שקוראים לפעולה. במרכז האתר – אזור פלאשי בצבעי "המותג" הכחולים, עם קליפ וידאו מהמם, שבנוי משירה של קטעי הנאום שלו שנעשה ע"י "תומכים" (בפועל – חבורת המעריצים הסלבים המתוחכמים, זמרים ושחקנים, קצת צבעוניים, קצת שחורים, קצת לבנים). הפונטים באתר נקיים ורגועים, עם הרבה רקעים לבנים. טוב, אז זה ברור – אובאמה הוא מק!
לעומתו, האתר של הילרי מעוצב בצבעי כחול עמוק ואדום חזקים (כן, כן, צבעי הדגל!). האזורים השונים חתוכים בקווי הפרדה ברורים, האייקונים חתוכים מהרקע ומעוצבים בצורה מיושנת ואגרסיבית. בעיקר בולט השימוש בפונטים – האותיות הגדולות לאורך כל האתר ממש צועקות אליך -"תלחץ עלי! אני אישה, נשואה לנשיא לשעבר, בוגדני ובעייתי, לא קל לי!" . טוב, כבר הבנתם – הילרי היא פי.סי!
אז מה דעתך, להיות מק זה טוב או רע בנוף הפוליטי? מה באמת מדבר אל הבוחר, הוראה מקצינת המארינס הילרי או יד מחבקת מהגבר הכי קול בשכונה (שהוא גם נכון פוליטית, צבעוני אפעס)? האם עיצוב באמת יכול להשפיע על הבוחרים? האם ערכים של שותפות ואסטתיקה (כי תודו: ללפנות למשתמש בעיצוב מנומס זה ערך) גוברים על ערכים של חוזק, עוצמה וביטחון? אם לשפוט לפי הרוח הישראלית – הילרי לוקחת בגדול. כמו בכל אתר ישראלי – הכיעור והבוטות עובדים. אבל אולי יש תקוה והבחירות של 2008 יסמנו עוד מהפכה (מלבד ההסטוריה של נשיאה ראשונה או שחור ראשון בנשיאות) – שהלקוח הוא שותף, שהוא מושא לדיאלוג ולא רק כתובת למסר…ימים יגידו
