המדיום הזה פוגע לנו בילדים! אבל על איזה מדיום מדובר?

"ההשפעה של החומרים הללו על הציבור היא אחת הסיבות המרכזיות לניצול ופשיעה כלפי ילדים. הגישה הישירה של ילדים ונוער לחומרים ויזואליים המערבים מין ואלימות קיצונית, אינה רק שאלה של בשלות. זהו פשע מבחינתנו לאפשר להם לראות חומרים כאלה ולעמוד מנגד כשמומחים מציינים בפירוש שאנו פוגעים בנפש הילדים שלנו לטווח ארוך" (סנטור קפאוור, טנסי)

מתי זה נכתב? 2007? 2005? הרי הקלות הבלתי-נסבלת שבה ילדים יכולים להגיע אל חומרים קשים של מין ואלימות באינטרנט מדאיגה את כולנו (או לפחות את ההורים שביננו).
אלא שהציטוט הזה לא מכוון אל האינטרנט. סנטור קפאוור ניהל ועדה של הסנאט שדנה, בשנת 1954, בהשפעה של הקומיקס על ילדים (נכון, שנות המקארת'יזם האיומות). הוועדה שמעה עדויות של פסיכיאטרים, שוטרים ומו"לים של קומיקס והחליטה, באחד המהלכים הקיצוניים ביותר של הגבלת חופש הפרסום, להקים קוד אתי וצנזורה פדרלית על תעשיית הקומיקס (The Comics Code Authority) גוף שקיים עד היום!

אני עומד לקצר את הדיון על צדקת המהלך. ה"קוד האתי" של הוועדה סינן החוצה מסרים של אלימות קשה במיוחד אבל לאט לאט הפך להיות שופר גזעני של התעמולה המקארת'יסטית. לקראת סופה, צינזרה הועדה פריימים שהופיעו בהם שחורים, וכל איזכור להומואים ולסביות (בתירוצים שונים) או עלילות שעירבו נשים אסרטיביות מדי (נגיד כאלה שמנהלות חברות בעצמן ולא מגדלות ילדים). הבנתם? מה שהתחיל כמהלך עם הגיון פנימי די ברור הסתיים בשופר פוליטי גזעני, שניקז אליו את כל השמרנות הצבועה של אמריקה בשנות החמישים.

ועוד אחד קטן לסיום:
"לא ניתן לדברים הללו להגיע לציבור! מדובר בסיפורים קשים ואלימים שפוגעים בילדינו!"
(עיתון בגרמניה מגיב על המהדורה הראשונה של סיפורי האחים גרים, 1814)