אנשים בירוק – טוויטר ככלי מבחן למציאות

אם עוד לא למדתם להקליד iranelection# בשורת החיפוש של טוויטר, כדי לראות עוד ועוד הודעות מתושבי טהראן (”מהר אנשים! הסירו את שלטי הרחובות מהבתים, הכנופיות של משמרות המהפכה עוברות מבית לבית לפי כתובות!” – הודעה מהבוקר), כנראה שלא תבינו את התחושה. בקצב של מאות בדקה נערמות חדשות בהודעות קצרות ולפתע אנחנו תופסים שזה באמת שם! שהטוויטר הוא כבר לא עוד הלצה הזויה של כמה מומחי שיווק ומכורי רשת. שהרשת הפכה להיות פלטפורמה למהפכות ולקולות מרגשים, אמיתיים עד לזעזוע, של אנשים מקצות העולם. אנשים אמיתיים.

אולי יותר מכל הוכיחו מהומות הטוויטר מטהראן, את כך שיש בנו עוד יכולת להתרגש ולהזדעזע ושאין כמו המציאות בעצמה שיכולה עדיין להעביר בנו צמרמורת. בעידן שבו הכל שחוק, ציני ונדוש – זה לא מעט.

תושב טהרן זריז כתב אפליקציה קטנה ששוטפת את תמונת המשתמש שלך (זאת שמופיעה ליד כל הודעת טוויטר) בירוק והופכת אותך תומך. עכשיו תורנו, משתמשי טוויטר, חברי “שכונת” ה-140 תווים. אלפי משתמשים כבר צבעו את הפרצוף בירוק בלחיצת כפתור – צבע המרד החדש, והפיצו קריאה לסולידריות עם המדוכאים מפרס. כי היום – כל משתמש הוא מלך והטוויטר הוא הממלכה החדשה של דעת הקהל העולמית.

כשסי.אן.אן. מתמכרת לטוויטר, אבל לא כל-כך יודעת איך להשתמש בו, זה הזמן שלנו להרים קצת את רף המרד ולהראות שאכפת לנו.

היום בבוקר נעניתי גם לקריאה של משתמשת איראנית שהקלידה את התחינה “החליפו את השעון המקומי שלכם בטוויטר לשעון טהראן, זה יקשה על השלטונות לאתר אותנו”.

כך הפכתי למשפיע פוליטית במזרח התיכון של 2009 – בשתי לחיצות כפתור.

אובאמה מלמד אותנו – מותג צריך גם לנהל

הנשיא אובאמה (שאני כאמור משנן תמיד שכולנו בני מזל לחיות בעידן שלו – בגלל החוויה הייחודית ולא רק בגלל מעשיו הפוליטיים) מלמד את כולנו שיעור בתחזוקת מותג. לאחר שגרף מערכת בחירות באומה הגזענית ביותר על הכדור, לא מעט בזכות שליטה בכלי שיווק דיגיטליים, הוא בונה תדמית בכישרון גאוני, דרך כלים שכל אחד מאיתנו יכול להשתמש בהם ובחינם. במצגת תמונות באתר Flicker, הבנויה מתמונות “מאחורי הקלעים” – שהרי שם מתרחשים האירועים החשובים באמת, תופרים אנשיו תדמית אנושית, חמה ומגע ישיר עם כל אחד מאיתנו. אין לי אשליות – הכל תפור מתוכנן ועשוי במקצועיות. אבל הרלוונטיות והחדשנות – לאלה אין מחיר!

זהו שיווק בדור החדש. לא עוד מופעים ראוותניים בכלי תקשורת – רק כי יש לך את הכח להופיע בהם, אלא סדרה של תמונות בכלי אינטרנטי – כמו כולם. תזכרו בבקשה את היום שבו ראיתם מצגת של תמונות מחיי היומיום של הנשיא האמריקאי בפליקר, כאילו חבר שלח לכם תמונות מטיול שלו בניו-זילנד. זה היום שבו תבינו שהשיווק החדש קורה במקומות האישיים, הקטנים, שבהם כולנו שווים בפני הרשת. תדמית שבנויה ממנהיג שמציץ דרך החלון של המטוס הנשיאותי כמו אחד הילדים באוטובוס בספארי או יושב על מדרגות הארמון הנשיאותי בפאריז, או מתעדכן בחדשות על המחשב הנייד של אחד העוזרים שלו או מחבק את אישתו כשאין אף מאבטח בסביבה.

סמנו את היום שבו השיווק עבר מצעקה לדיאלוג.

מיתוג במאה ה-21: הרצאה לרוקחי ש.ר.ם פארם

שלום לכולכם

תודה לכם על זמן איכותי וכייפי

מצורפת ההרצאה כולה לעיונכם – אני מצפה לראשון מכם שיגיע ויעקוב אחרי בטוויטר

ועד אז – השאירו תגובות והצטרפו לדיון

היפותרמיה או: למה למנהלים קופאות קצות האצבעות? שיווק במשבר – חלק 1

כשהטמפרטורות יורדות והגוף לא מוכן – המוח יש תוכנית חרום. קוראים לזה היפותרמיה – איזורים לא חשובים לא מקבלים זרימת דם סדירה,כדי לשמור על חום באיברים החיוניים. בגלל זה אצבעות הרגליים שלנו קופאות בחורף . חברות במשבר מתנהגות באופן דומה. הן מותרות על חלקים לא קריטיים, חותכות במותרות ומצמצמות את זרימת הדם אל איזורים פחות חיוניים (האם אתם הייתם אזור “לא מספיק-חיוני” בגל הפיטורין האחרון?) אבל מנהל שמכווץ את כלי הדם באזורי השיווק שלו, עלול לצלוע קשות על גפיים שהתקשו מהקור – כשיגיעו ימי האביב

Shout Louder

יותר עבודת שיווק במשבר מביאה יותר נתח שוק אחריו Milward-Brown

זה הכלל הראשון (מבין חמישה) שאני מזכיר בנושא “שיווק במשבר”  והוא אולי הקשה מכל. משבר עמוק כמו זה שחווים עכשיו משאיר כל מנהל עם תחושה ש”חייבים לקצץ”. מה שלא מייצר הכנסות מיד מקוצץ ראשון. לכאורה בהגיון קר ונכון לטווח קצר. אבל זה הגיון מאד לא בריא, כי הוא מזניח את מי שבאמת בונה את המותג שלך – הלקוח שלך. זוכר אותו? מי שצריך לרכוש את המוצר או השירות שאתה מוכר. לא מדובר כאן על נאמנות. אנחנו לא באמת חושבים שהצרכן מטפח סנטימנטים למי ש”היה שם בשבילו” בזמנים קשים. זאת לא נאמנות אלא אמון – הלקוח שלך יאהב לגלות שאתה עוד שם. זה אומר משהו על המותג שלך מול המתחרים וזה ישלם את עצמו כשהמשבר יעבור וכולם יתחילו לחזר אחריו. הוא ילך למוכר, לבטוח, ליציב, זה שהיה שם תמיד. מחקרים מוכיחים כי נוכחות שיווקית ויצירת מגע עם הלקוחות בזמנים הקשים משלמת את עצמה בצמיחה משמעותית לאחר המשבר. תאמין שמישהו מעריך את ההתמדה שלך וצור חשיפה רציפה ואמינה למותג שלך. הקהל שלך רוצה להאמין בך. תן לו סיבה.

נייקי מורידה את הכפפות בסרט ויראלי חדש. אה כן! גם את המכנסיים והחולצה ואת כל השאר

חברת נייקי משיקה נעלי ריצה חדשות עם סרט ויראלי שלוקח את המושג “תחושה טבעית” כמה צעדים מהירים קדימה

קבוצת רצים, רק נעלי נייקי לגופם, עוברים מחנה אימונים והבדיחות נוסח סדרות הסיטקום – נשפכות כמו מים. שימו לב במיוחד לארוע הנקניקיה

אז מה יש כאן – טיפול הומוריסטי, שכולל גם הומור עצמי, של נייקי בתפיסת המותג שלהם. אחרי הכל – זה ממש לא צפוי שנייקי תשים ללעג את הערכים של הנעליים שהיא עצמה מייצרת ועוד בסרט שהוא חלק מההשקה הרשמית של נעלי הריצה דור 5 שלהם. אבל זה כמעט הכרחי בעידן שבו סרטי יוטיוב מעלים את רף הגירוי של הקהל שלך למקומות בלתי אפשריים כמעט. מצוקה בשולחן הקופירייטר הוציאה את הטריק המשומש – “בלי בגדים זה עובד הרבה יותר טוב” וכמה כתמים מטושטשים על גופות השחקנים משמשים עלה תאנה לסרטון קטן ומשובח.

יש כאן אבולוציה מעניינת – כתבתי כאן על אדידס שעשו את אותו הדבר עם הסאטיריקן גרג ג’והנסון בסרט שבו הוא נראה חוצה את אמריקה כשרק הזוג החדש בצבעי הדגל על רגליו. אבל ההבדל הוא שאדידס הסתתרו מאחורי הקומיקאי ונתנו לו לגעת בקהל. נייקי עושים את זה בחוץ, ממש הכל בחוץ.

כדאי לשים לב ללינק שמוביל בתוך הסרט למידע נוסף על סדרת free של נייקי – מעניין לבדוק אם יש צופים שפונים ללינק באמצע הסרט במקום לראות עוד כמה חלקי גוף חשופים

אבל יותר מהכל הסרט הזה מוכיח פעם נוספת שעם כמה ציצים וישבנים – התוכן תמיד מנצח

האם הקירות מדברים בשפה שלכם?

כמו הנביא דניאל, שהסב את תשומת ליבו של כורש על כך “שהכתובת נמצאת על הקיר” מיתוג עכשווי של חללי מכירה ושירות אינם מעיקים, פולשניים או צועקים אלא יוצרים סביבה נוחה עבור המותג לצמוח ולהיזכר.

בפרויקט מיתוג שביצענו לאחרונה התבקשנו להרחיב את המותג גם לחחל העבודה במשרדי החברה. בסטנדרטים ישראליים, מיתוג סביבת העבודה כולל תליית כמה כרזות שהכין משרד הפרסום אן סוכנות המיתוג וכמובן, פוסטר עם חזון החברה, שנתלה אחר כבוד ליד מכונת הקפה, עם עותק לקיר הכניסה ורמת עניין של חוברות הסריגה של סבתי עליה השלום.

אבל הפרויקט הזה היה שונה. יצרנו סינרגיה עם מיכל רוזן, מעצבת פנים שקוראת לעצמה “קופירייטרית של חללים” והיא השכילה ללמד אותנו שערכי מותג, שאנו כה עמלים להפנים לתוך השפה התקשורתית, יכולים וצריכים להיות חלק מהשפה העיצובית הפנימית של סביבת העבודה. לא רק בחללים משרדיים אפשר ליצור את הקסם

בפרויקט שמיכל מציגה בחברת HP מיכל מיתגה את מרחב אולם שירות הלקוחות. הביטו רגע בתמונה ותראו שלא צריך לדחוף את הלוגו של המותג מול כל חוטם ועדיין ליצור סביבה מזמינה והומוגנית, שמשאירה רושם חיובי מאד על הלקוח הרבה אחרי שהוא קיבל את המדפסת שלו חזרה מתיקון. הסטטוס-קוו הישראלי הקלאסי של “לעצב במינימום” כדי לאפשר את השירות מתחלף כאן בחשיבה לטווח ארוך על ערכיות המותג בעיני הלקוח שבא לקבל שירות, ובעיני כל מי שהוא נמצא עימובקשר. זאת השקעה סבלנית ומאד משתלמת בטווח הארוך. אין הכוונה בכיסוי הקירות בטפטים עם לוגו החברה אלא יצירת מרחב מבודל וייחודי למותג בכל הרמות. זהו בידול מהסוג שרק אחידות אדריכלית מאפשרת כי כמה שלא נתאמץ לדחוף אותם בפרצופו של הלקוח או העובד שלנו – מסר הוא מסר. סביבה שמשקפת את הערכיות של המותג אינה מעיקה, היא חודרת עמוק – וברכות.

אי אפשר שלא להזכר בעבודות המדהימות של קארים ראשיד באתר המדהים שלו – אחת מהן, המלון MyHotel בניו-יורק, קורא למבקרים לקחת חלק בעיצוב פלסטי ולשנות את פני המלון – להזיז חפצים, לגעת, לשמוע, ואפילו לטעום. חגיגה רב-חושית שפורצת את גבולות ההתנסות במותג ומייצרת בידול עמוק וחיוני בקטגוריה.

תעשה משהו מועיל ללקוח! רשמים מהרצאת בוקר באי.בי.אמ

הבוקר הרציתי בפני פורום אנשי השיווק של אי.בי.אמ ישראל. דיברנו על “המשבר” (אותו הגדרתי כבר כמותג השנה ל-2008) ועל כך שהוא הזדמנות לעסקים לעשות משהו עם התועלת והערך שהם מעניקים ללקוח

משבר עמוק כל כך הוא חלון הזדמנויות: לחזור לחוזקות הבסיסיות של המותג, להעניק תוכן ערכי ללקוח, להרים את רף היצירתיות כדי לאפשר חשיפה גדולה יותר. מי שישכיל להמשיך להיות בתמונת התחרות ולא להיעלם – יקטוף את הפירות לאחר המשבר! הלקוח שלכם מעריך, גם אם הוא לא יודה בכך, את המותגים שהמשיכו להפגין נוכחות בימים הקשים.

הזכרנו שיטות ועקרונות לשיווק דיגיטלי נכון ומושכל -  בתקציבים קטנים, מדוד ובעיקר – רלוונטי ללקוח! הרבה תוכן מעורב בתפיסת השיווק החדשה – כי הלקוח שלכם רוצה תועלות. הוא שואל – “מה יש לך להציע עבורי??”

המצגת מופיעה כאן בשלמותה – אל תשכחו ללחוץ על הלינקים בכל עמוד – הם מובילים לכל המקורות, האתרים והבלוגים עליהם דיברנו.

אני עדיין ממתין ללינק מהבחורה שניגשה אלי אחרי ההרצאה והזכירה את הקמפיין המוצלח לקולנועי לב בטוויטר.

תודה לכולכם – היה  כיף . תגיבו – קחו חלק בדיון

באנר בשר-ודם

המשבר הנוכחי מביא את חברות התעופה לתחרות פרועה, אבל קיצוצים עמוקים בתקציבי הפרסום משאירים אותן עם רמת חשיפה נמוכה. מה עושים? פונים לפרסום אונליין ומחפשים איך למשוך תנועה לאתר. זאת שעתו היפה של השיווק בבאזז. כך נולד הרעיון של חברת התעופה הניו-זילנדית לפרסם את אתר האינטרנט והמבצעים שלהם ברשת. חופשה בניו-זילנד, גילו בחברה, נחשבת לבריחה מהיום-יום המעיק, ולכן, כדי למשוך תנועת גולשים אל האתר, הכריזה החברה על תחרות בקליפורניה. היא העניקה כרטיס הלוך ושוב חינם לגן עדן הניו-זילנדי ל-12 זוכים שהסכימו לגלח את ראשם וראשן ולקעקע עליו באנר עם הפניה לאתר החברה (קעקוע זמני, אל דאגה)

כבר כתבתי כאן על פרסום על מכסה המחשב הנייד. עכשיו הגיע שעתו של הגוף האנושי לשמש  כשטח פרסום אונליין. מי אמר פרסום 360
?

החיים כבועית מידע

העולם כולו הופך לקליפ ארוך של בועיות מידע שצצות ומעדכנות: מה המחיר, איפה אתם נמצאים ומי זה לעזאזל האיש הזה שחלף אתכם הרגע. תרשמו את התאריך – כך ייראו החיים של הילדים שלנו

אולי כדאי שתשננו את השםSEKAI היא אפליקציה לאייפון שמשנה כל מה שאתם יודעים על החוויה הניידת שנקראת היום טלפון סלולרי. אנסה להיות פשוט. התוכנה הזאת, שפותחה ביפאן, משתמשת במצלמת האייפון וגורמת לחפצים, מקומות ואנשים להפוך לפריטי אינפורמציה אינטראקטיביים. דוגמא? אתם מסתובבים ברחוב, בדרך ליעד כלשהו, נגיד חנות בתוך קניון, כבר ברחוב, אם תרימו את האייפון ותצפו בבניינים שסביבכם דרך המצלמה של התוכנה, תראו בלונים קטנים שיספרו לכם על המשרדים והחברות בבנין (או כמובן – החנויות הנמצאות בתוכו) ויחד עם המידע – מידע שיווקי כמו מבצעים ומחירים מיוחדים. בהמשך – המצלמה תתן לכם מידע על אנשים שייקלטו במצלמה, על מוצרים שתסתכלו עליהם על המדף (מחירים, מבצעים, השוואות, ציון של משתמשים אחרים) המציאות כולה הופכת לקליפ בערוץ VH1 עם בועיות מידע קטנות – PopUp bubbles

אז תצפו בסרט ותזכרו שהיום המוצר הושק ואולי עוד שנה או משהו כזה, כשזה יופיע במהדורות חדשות כמו המהפכה הבאה תזכרו איפה קראתם על זה לראשונה. המהפכה התחילה.

כמה עולה לוגו?

מכרזי תחרות לעיצוב לוגו - 50$ והצעות על הסכין

כל דבר בין 50 דולר ל-400 אלף פאונד בא בחשבון.
עולם העיצוב והמיתוג רותח כשאתרים חדשים מציעים תחרויות עיצוב בשלוש שעות תמורת 50 דולר ובאותו זמן גורף וולף אולינס, אחד ממעצבי המותג הגדולים בעולם, יותר ממליון דולר (שמעתם נכון) על הלוגו הנורא של אולימפיאדת לונדון.

במאמר שפורסם בעיתון פורבס, קורא כריסטופר שטיינר למיזם העיצוב החדש בשיקאגו “הדרך לדמוקרטיה חדשה במקצוע של הסנובים”. הוא מתייחס לאתר החדש Crowdspring שמציע למעצבים מכל העולם לקחת חלק בתחרויות עיצוב ולזכות (כן לזכות, לא לגבות, כי הרי מדובר בתחרות) בסכומים שבין 250 ל-1000 דולר.

השיטה פשוטה. לקוח נרשם לאתר, בונה בעזרת שאלון את הפרופיל למותג החדש וקובע את סכום הפרס שבו יזכה המעצב שייבחר. מעצבים מכל העולם מעלים את הרעיונות שלהם לאתר במשך התחרות, הלקוח מדרג אותם, בוחר את הזוכה וזהו – מותג חדש נוצר בסכום שהוא אחוז מזערי מעלות של פרויקט עיצוב. 2500 פרוייקטים פתוחים באתר בכל רגע, אלפי מעצבים מכל העולם מנסים את כוחם. כוחו של שוק.

גאי קוואסאקי, שקהל קוראיו הקבועים ברשת מגיע למאות אלפים, עיצב חולצה למכירה באתר שלו דרך אתר התחרות ויצר עומס קשה של קונים. “זאת ההזדמנות להעסיק בו-זמנית עשרות מעצבים מעולים, מה שהיה בלתי אפשרי עבורי בכל מצב אחר” אומרת יועצת שיווק שהרימה תחרות ללוגו של העסק שלה וזכתה ב-112 הצעות תוך חמישה ימים.

את מייסד האתר LogoTournament – שם שנשמע כמו כותר חדש של משחק תפקידים ברשת, הכרתי דרך שיחות במייל. האתר מנומס ומינימליסטי. הוא לא מתיימר להיות קהילה, כמו המתחרה משיקגו אלא מקפיד להציג את כל הדוגמאות בצורה ברורה ומדרג את המעצבים, רבים מהם מהמזרח הרחוק, לפי כמות הזכיות אותם הם מחזיקים. רמת העיצוב, יש לומר, בינונית בדרך כלל. תגי המחיר נעים מ-250$ ומעלה

אם תחפשו ברשת אחרי תחרויות עיצוב לוגו, תגלו שאתם יכולים להזמין מאות מעצבים לבנות לכם לוגו במחירים שיורדים עד 50$ לחתיכה. יש אפילו כאלה שמחוייבים לשש אופציות לכל מותג.

אבל שוק העיצוב העולמי, או יותר נכון, בכירי הענף, איך לומר, לא מתים על “עיצוב קהילתי” או “תחרויות עיצוב” הענין הפך למלחמה אמיתית. מעצבים וותיקים תוקפים מעל כל בלוג את התופעה (כמו בפוסט המעולה “איך לא לעצב לוגו“)וארגון no!SPEC הוקם על ידי מעצב וותיק ובלוגר וצובר הרבה כח בניסיון לאגד מעצבים מקצועיים כנגד אתרי התחרויות. המעצבים טוענים לזילות המקצוע. על עבודת עיצוב צריך לשלם ואתרי התחרויות, שגורמים למעצבים לעבוד מאות שעות ללא תמורה פשוט מפרקים את השוק.

לפי הערכות אתרי התחרויות, 5 מליון עסקים חדשים עולים לרשת מדי שנה. מישהו צריך לעצב להם לוגו ולא לכולם יש תקציב של מינימום 5000$ כדי ליצור זהות לחברה. סוכנויות העיצוב הגדולות, אומרים בעלי אתרי התחרויות, לא אוהבים שאיזה מעצב עני מהודו קונה מחשב ותוכנה ב-500$ ומתחיל להתחרות עם הסוכנויות הגדולות בעולם.

אז זאת מהפכה חדשה שהרשת הביאה או שבר גדול במקצוע העיצוב? האם התופעה היא סימן להתפרקות מודל העבודה הקלאסי או תופעה חולפת ואיכות צריך לקנות בכסף?

אם תשאלו את מארגני אולימפיאדת לונדון צריך לשלם הרבה כסף. את היצירה המפוקפקת שנקראת מותג אולימפיאדת 2012 יצר וולף אולינס, מאושיות המיתוג בעולם, תמורת סכום פנטסטי של 400 אלף פאונד, כסף שקונה נדל”ן מכובד מאד בהרבה מקומות בעולם (או, אם תרצו, 1100 תחרויות לוגו) בתמורה יצר הסטודיו של אולינס חיבור מפלצתי בין גראפיקה משנות ה80 ועטיפות תקליטי הלהקה וואם.

הלוגו החדש הוא הבדיחה התורנית בהרבה אתרי עיצוב.
בתזמון מושלם למלחמה על מעמד המעצב בעולם של קהילות ושירותי חינם, יש כאלה ששוברים את משוואת איכות=כסף

לוגו אולימפיאדת לונדון - חיבור בין ערימת אבנים ועיצוב משנות ה-80 שעדיף לשכוח